בזמן קניות בסופרמרקט, בתה הפעוטה של אחת הלקוחות החלה להשתולל ולצעוק: "ממתקים! אני רוצה ממתקים." בתגובה אמרה אמהּ בקול שקט ורגוע: "כבר מסיימים, יעל. עוד כמה דקות אנחנו מסיימים." "ממתקים! תקני לי ממתקים," המשיכה הילדה בשלה, אך האֵ ם שמרה על שלוות רוחה: "יעל, נשארו לנו רק עוד כמה מצרכים לקנות. עוד דקות ספורות נגיע לקופה, כבר מסיימים." בשלב זה הילדה הקטנה "איבדה את זה", נופפה בידיה ורגליה ולא חדלה מלבכות: "ממתקים! רוצה ממתקים! רוצה הביתה!" "אנחנו בדרך למכונית, יעל," אמרה האֵ ם בקול רגוע. "עוד רגע אנחנו שם. תהיה לנו נסיעה קצרה ואז נגיע הביתה." ואכן, דקות ספורות לאחר מכן האישה הגיעה לקופה, שילמה על המצרכים, יצאה עם עגלת הקניות לעבר הרכב, והילדה נרגעה.